לירון היה עניו , צנוע , אדם של חסד , תמיד דאג לראות את החלש ולעזור לו ,והכל תמיד בשקט. תמיד ברח מהכבוד , תמיד ראה את טובת האחר לפניו, בין אם זה מול החיילים שלו ובין אם זה מול החברים או המשפחה. לירון לא היה הולך לישון עד שלא עבר אצל כל החיילים ובדק שכולם בטוב ויש להם כל מה שהם צריכים. לירון היה עוזר לחיילים בודדים ודואג לכל מחסורם. עוד לפני שירותו הצבאי וכמובן גם במהלך שירותו כמפקד, ללירון תמיד היה חשוב ללמד על מורשת קרב, סיפורי הנופלים תמיד היו נר לרגליו ולמד ולימד מהם המון. תמיד יצר הרמוניה מיוחדת של כל הדברים שחשובים לו בחיים משפחה, חברים, צבא, אהבת ארץ ישראל וכמובן -התורה.